׳מציאות מדומה׳.


אני לא מתכוונת להביע את דעתי על המצב החדש שנקלענו אליו.

זה שונה מכל משבר שחווינו ברמה האישית.
המשבר הזה הוא קולקטיבי,עצום בגודלו ברמת ההשלכות שלו על המציאות אליה הורגלנו,
ולכן אני יכולה לשתף רק מתוך עולמי ,בלי לעשות השלכות על הקולקטיב.

מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת מושבעת של ׳מציאות מדומה׳.

לפני כמה חודשים קנינו משקפי מציאות מדומה של
oculus quest

עולם תוכן וירטואלי שבלחיצה קטנה בג׳וי סטיק אדם

משעתק את עצמו ישירות לתוך מרחב וירטואלי .

לתוך עולם דמיוני שיצר אדם אחר.

אני עומדת באמצע הסלון עם המשקפיים על העיניים,
העיניים פקוחות לרווחה ואני נכנסת לרכבת הרים בין נוף סלעי.
שמיים כחולים וגבעות מפותלות עם בתים קטנים המעידים על הגובה של רכבת ההרים.

זאת מציאות מדומה כמובן,אבל הלב הולם כאילו שאני נמצאת ברכבת הרים במציאות הפיסית.

״זה רק משחק״ אני מזכירה לעצמי והרכבת מתחילה לרדת ולהתפתל.

אני מסתכלת לצדדים איך הנוף משתנה במהירות ונזכרת בדג שאכלתי בצהריים,
הבטן מתהפכת לי למרות שאני בעצם עומדת במקום.

אין תחושה של זמן ,תנועה או מקום.
העיניים מנסות לקלוט פיסות מידע מתוך עולם וירטואלי.

5 דק אחרי שהרגישו כמו שעה אני מסירה את המשקפיים ומסדירה נשימה.
לוקח לי כמה שניות להתאפס.

מחוץ למשקפיים לא השתנה דבר.
אבל משהו השתנה בתפיסה שלי של המרחב.

בפועל המוח בעצם לא מבחין בין מציאות פיסית למציאות מדומה.

הגוף שלי נדרך כמעט כמו שהוא היה נדרך אם הייתי על רכבת הרים אמיתית.

אז איך זה קשור למצב שאנחנו נמצאים בו?

דווקא בזמנים כאלה אני שואלת את עצמי איזה ׳מציאות מדומה׳ אני יכולה לייצר לעצמי כדי לייצר את התחושה/רגש שישפיע על המציאות הפיסית.

מה אני בוחרת להכניס למרחב שלי?

איזה סיפור אני בוחרת לספר?

ואיזה אדם אני אהיה אחרי המשבר הזה?

מאחלת לכולנו ימים של ענווה ושל סיפור חדש.

טליה ברק

צרו קשר

טליה ברק פיתוח ובניית הרצאות וסדנאות