״גניבת דעת״ כפלטפורמה לבניית הרצאה "בעולם הישן".
גניבת דעת לפי ההלכה היהודית מתייחסת ל"איסור להטעות את הזולת בכוונה תחילה".
כמי שעוסקת בפיתוח תוכן להרצאות אני נדהמת מכמות המידע ״הריק״ שקיים ברשת.
חלק לא מבוטל משווק הרצאות שלמות מבוססות ״העתק הדבק״ מספרים או מנטורים שונים בארץ ובעולם באצטלה של ״חדשנות״.
היום יותר מתמיד עומדים לרשותנו כלים עוקפי קוגניציה (שכל) ליצירת השפעה מתמשכת.
טובי המרצים והמנטורים בעולם משלבים כלים כמו NLP , למידה מואצת , דמיון מודרך וכלים רבים וטובים נוספים,
כולם במטרה להגיע לליבו של הקהל.
היכולת להגדיל את מעגל ההשפעה שלנו היא בחירה שטומנת בחובה אחריות.
אחריות שלפעמים נדמה שקצת מקלים בחשיבות שלה .
ויש גם את האנשים האלה שמלהקשיב להם העולם פשוט נעצר מלכת.
סף הרגישות שלי למילים הוא גבוה ולכן כשאני פוגשת אנשים מהסוג הזה אני מתמוגגת.
לפני כמה חודשים היתה לי הזכות להקשיב להרצאה של יוסי גינסבורג.
ההרצאה הזאת עדיין מהדהדת לי בראש.
ולא בגלל הסיפור או התוכן של ההרצאה.
אלא בזכות הדרך והיכולת יוצאת הדופן להעביר את הסיפור.
ממש כמו בסרט טוב הקהל היה מרותק ואני בינהם.
בשעתיים של הרצאה אני אישית עברתי את כל מנעד הרגשות שכללו דופק לב מואץ ורגעים של בלבול(רגע מה היה פה)?.
לא היתה שום מניפולציה רגשית בהרצאה.
הפשטות שבה הדברים נאמרו ריתקה גם את הילדים שישבו עם הוריהם באולם.
לא היתה מצגת מפוארת ומוסיקה בינארית ( תדרים)כלים מדהימים שאני מאד מעודדת לשלב בהרצאה בלי קשר..
היה שם סיפור כנה ועוצמתי.
נטול מניירות ונטול מסכות.
הסיפור סופר מתוך אלפי צריבות רגשיות של המספר.
המסר של הסיפור נשזר בזהירות וביראה בתוך ההרצאה.
כל כך אמין שלרגע פסעתי ביער סבוך נלחמת בחושך.
חשבתי הרבה על המתווה של ההרצאה
ועל החותם שנשאר לי בעקבותיה.
והרבה בזכות ההרצאה הזאת שיניתי את האסטרטגיה שלי לפיתוח הרצאה.
הבנתי שהעולם שלנו זקוק ל׳מספרי סיפורים׳ ולהשראה מעשית.
הבנתי ש״גניבת דעת״ שייכת ל״עולם הישן״ ולכן ברוב המקרים מיותרת.
הפסקתי לחפש מה המסר המוביל והתחלתי לשאול:
"מה הקסם שלך"?
אז מה הקסם שלכם?
איזה סיפור הייתם רוצים לספר?
