״כשהספור שלי הופך לסיפור שלנו״
תרשו לי להתחיל מהסוף.
מחיאות כפיים סוערות.
הקהל עומד על רגליו משתוקק לשמוע עוד מהסיפור שלך, מסרב לתת לך לרדת מהבמה.
הרגע הזה שנפרש למלא חלקיקי רגעים הופך לדלק שמניע את ״גלגלי ההשפעה״ שלך.
אותו מנוע חיפוש שהביא אותך לבמה מלכתחילה.
בבחירה להחשף טמונה מתנה.
מתנה שאינה תלויה בזמן תנועה ומקום.
היכולת לזקק את המסר תשפיע על המתנה הזאת ותעזור לה להגיע אל עבר היעד.
לב ליבו של הקהל.
המקום הכי עמוק שיהפוך את הסיפור שלך לסיפור שלנו.
ב״מעבד הנתונים״ של הקהל
(יש שיקראו לו גם שכל) מתרחש מיפוי.
אם ניתן היה להקרין שאלות שעולות בשכל על מסך רוב הסיכויים שהיינו רואים שאלה בנוסח:
״איפה זה פוגש אותי בחיים״?
או
״איך זה רלוונטי עבורי״?
התשובות לשאלות האלה צריכות להילקח בחשבון כשכותבים הרצאה.
בין אם יש לכם הרצאה קיימת או בין אם יש לכם חלום לשתף את הסיפור שלכם מול קהל, תעצמו לרגע את העיניים ותדמיינו:
איך האדם שהייתם רוצים להיות על הבמה בעוד שנה היה פועל היום?
איך מתוך ה״הצצה לעתיד הזה״ הייתם מזקקים את המסר?
